top of page

איך מפתחים ביטחון עצמי?

יכולתי להיות במקום אחר מבחינת קידום. אם יכולתי לעמוד עם שתי רגליים וקול חזק ולא להתבייש. יכולתי להיות מנכלית אפילו. אבל פחדתי אפילו להגיד שאני רוצה את הדברים האלה"

"קשה לי להיות במרכז. יש לי פחד מלבלוט מדי. מצד אחד רוצה להיתפס כאוטוריטה אבל לא בטוחה שזה לגיטימי"

"אני צריך להציג מול ההנהלה ומפחד מהתגובות שלהם. אני מפחד שהם יבואו וייכנסו בי"

"הכי נורא זה שאנשים יעזבו את ההרצאה. זה הפחד הכי גדול"

"ראיון עבודה זה סיוט בשבילי"




אז איך מפתחים ביטחון עצמי?

מה ההבדל בין אלה שייכנסו לחדר מלא באנשים, וירגישו נינוחים וישר ימצאו נושאים לשיחה ואפילו יהנו מזה, לבין אלה שרק המחשבה לכניסה לחדר מלא באנשים מעלה להם את הדופק?

יש לזה הרבה תשובות אבל דבר אחד ברור. אחרי מאות אנשים שפגשתי ולימדתי בשיטת "לקום ולדבר" -אני יכולה לומר בוודאות, שניתן לפתח ביטחון עצמי. זאת לא גזירה משמיים.

אי אפשר לעבור תהליך בפוסט אחד אבל מכיון שזה עיקר העבודה שלי, אני רוצה לשתף אתכם בנקודה מעניינת: יש לנו איזו הנחת יסוד שאנשים נמשכים לאנשים מושלמים.כאלה שמדברים באופן רהוט, שנראים מעולה, שטובים בתחומם, שלא שוגים בלשונם, שיודעים המון על המון דברים, שיש להם משפחה נהדרת ושאפילו הילדים המתבגרים שלהם מתים עליהם. ואז- במידה ואנחנו לא כאלה

(זהירות ספויילר אף אחד לא כאלה) אז אין לנו ממש זכות קיום בחדר הזה המלא באנשים המושלמים.

אז בואו אני אגלה לכם סוד, שאישית שינה את חיי. אנשים נמשכים לאנשים שמבינים אותם. שמקשיבים להם, שרואים אותם. קשה מאוד להתחבר לאנשים "מושלמים"- אם אתה כבר יודע הכל, ואצלך הכל מושלם, אז אין לי ממש מה ללמוד ממך. כי אצלי הכל ממש לא מושלם. לי יש כאבים ויש פגמים ויש קשיים. לעומת זאת, אם גם אתה מרגיש ככה לפעמים, ואתה לא מקפיד להיות "מושלם", אז החיבור הוא מיידי. אז איך עושים את זה? המיומנות הזאת נקראת בשפת העם "אותנטיות" והיא זאת שעושה את ההבדל. כלומר, האם אתה משתף בתחושות האמיתיות שלך, או שאתה מחרטט אותי. כשאנחנו משתפים בתחושות האמיתיות שלנו, אנחנו הופכים להיות מגנט של אנשים. אנחנו לא צריכים להיות מושלמים. להפך. התכונה הכי אמיצה היא הפגיעות.

וזה- זה הבסיס לבניית בטחון עצמי.

bottom of page