top of page

מה חשבתי לעצמי? אני לא מבינה בזה בכלל הם בטח ייצאו באמצע!⁠

מחשבות כאלה ועוד הם חלק ממה שאני קוראת לו: הצנזור. הצנזור לא נולד איתנו. הוא מצטרף אלינו באיזור גיל 3. איך הוא נולד?


ילדים קטנים יכולים להצביע על מישהו ברחוב ולצעוק "אמא,למה הוא מכוער?"⁠

אם מתמזל מזלנו, ויש לנו מבוגר אחראי, הוא יסביר לנו שלא צועקים למישהו דבר כזה, כי זה לא מקובל⁠

וככה אנחנו לומדים מהם החוקים החברתיים והתרבותיים וככה הצנזור שלנו נבנה. ⁠

הוא מגן עלינו, כדי שלא נעשה משהו לא מקובל⁠.





כחלק מהלמידה, כל כישלון נצרב אצלנו ואנחנו מבינים מה לעשות כדי לא להיכשל שוב. ככה לאט לאט, אנחנו מצטמצמים.⁠


עם השנים, מצנזור שאמור לשמור על חיינו אנחנו מפתחים צנזור שרק רוצה שנהיה "רגילים"ולא מאפשר לנו לעשות לפעמים מה שבא לנו.⁠

אני רוצה להזמין אתכם⁠

לאפשר לו לצאת לחופש לפעמים⁠

ולהבטיח לו שהכל יהיה בסדר גם בלעדיו⁠

אז מה "בא" לכם לעשות כרגע?

ומה יש לצנזור לומר על זה?...

https://www.instagram.com/p/CGq_9rKrHit/?igshid=MDJmNzVkMjY=

bottom of page